“פסלי העץ של שושנה הימן מראשית שנות החמישים, שגובהם נע בין 50 ל-60 ס”מ, מאשרים ברית בין אדם לטבע. “נערה עם יונה” ו”נער עם אייל” הם רק המקרים המפורשים יותר של פסלים האומרים הרמוניה בין אדם לאדם ובין אדם לטבע. “נער ונערה”, “אב ובנו”, “אישה הרה” וכו’, בכל אלה יש ארוטיות היולית, פיסול “כפרי” לא מעט, שביסודו ראשוניות האומרת צמיחה. זהו הקשר העקיף של הימן של אותם ימים לראשוניות וצמיחה של החברה הישראלית בראשית עצמאותה. האטימות, המאסיביות, המראה הפרימיטיבי, עיצוב הכפות וכל השאר הפכו עתה לאסטתיקה האופיינית של הימן. מקומיות כוחנית, גם כאשר האישה שבפסל נראית אוקיאנית כלשהי. כך נולדה שושנה הימן כפסלת עצמאית ובעלת מסר אישי עז וברור. פרס-דיזינגוף מטעם מוזיאון תל אביב, שהוענק לה ב-1951 בעבור פסלה “נערה”, סימן אישור לעצמה הפיסולית החדשה שנתגלתה בארץ.”
גדעון עפרת, 1986
4. פיגורות מוקדמות
טקסטים:
-
עקודה במדבר
1986
קטלוג תערוכה
מאת: גדעון עפרת
-
תערוכת ש.היימן במבצר קיסריה
1967
מעריב
מאת: מחבר/ת בלמ"ז
-
תערוכת שושנה היימן (גלריה יפו העתיקה)
1967
עיתון היום
מאת: מחבר/ת בלמ"ז
-
תערוכת שושנה היימן (גלריה יפו העתיקה)
1967
הפועל הצעיר
מאת: מינה בליך
-
שושנה הימן בגלריה יפו העתיקה
1967
הארץ
מאת: מחבר/ת בלמ"ז
-
דו-שיח אמנותי- תערוכת הפסלים של שושנה היימן
1965
מעריב
מאת: רחל אנגל
-
Shoshana Heiman
1965
Jerusalem Post
מאת: שרה וילקינסון
-
"הם היו עשרה..."
1963
מעריב
מאת: תלמה אדר
-
עם תערוכת שושנה היימן
1962
על המשמר
מאת: צבי זהר
-
"קלים ועליזים בחום ובצהוב"
1960
על המשמר
מאת: פסל פרידברג
-
החיות של רודי ליהמן
1959
דבר
מאת: מ. אוהד
-
"פסלת מספרת"
1958
למרחב
מאת: מחבר/ת בלמ"ז
-
אמנות בלי תקציב
1958
דבר
מאת: מחבר/ת בלמ"ז
-
רוצים אנו לברכם בבואם לבית
1958
למרחב
מאת: ארנון מגן
-
אומנות ומלאכת מחשבת באניות "צים"
1956
דבר
מאת: אריה לרנר
-
על חיתוכי העץ לשושנה היימן
1956
על המשמר
מאת: פסל פרידברג
-
מתוך: אין פרחים שחורים
1953
דבר
מאת: מ. שמיר