שושנה הימן.

חיתוכי העץ של שושנה היימן, המלוים את השירים ומשרטטים דמות הנפשות הפועלות במסכת שחור-לבן,  הגם פרשה לעצמה.  ימצא ודאי שמי שייטיב לעמוד על ערכם הציורי. אך כלואי-לשיר הריהם בלא ספק בעלי ערך רב. ודווקא משום שלא ניסו לתת פירוש אלא ליצור אוירה ריאליסטית, בעלת משמעות משלה. בקלות יכול היה האמן להגרר אחרי משיכות-חרט סנטימנטליות שהיו אוצלות רוך של חמלה וסליחה לתוי-פניהם של גיבורינו. חומר העץ אשר בו נעשה החיתוך ויותר מכך סגנונה של שושנה היימן הרחיקו אתנו מסכנה זו. לפנינו שורת דמויות שגורלן מרותך, טבוע בתוך קוי פרצופן. לפנינו לא נערים רכים ואומללים מול הרעה מול התקופה – אלא, נערים שהרעה והתקופה כבר מובלעים בדמם ויחד אתן אותה קשיות ואותה הסינית שיכשירום למאבק על עתידם.

06.02.1953