שושנה הימן.

“מיטב חיתוכי-העץ של שושנה היימן מעידים על כך שהיא פסלת. יש בהם משהו איתן, מרובע, מעובה. כל ההדפסים הללו מגלפים דמויות. למעשה, המוצלחים ביותר הם אלה העוסקים רק בדמויות, כי בהם אנו מוצאים מן הרעננות, המתיחות והחוסן של האמנות הנסיונית. יש בהם משהו ארצי ועקשני מאוד, עם איזו תמימות וישירות ילדותית. כאשר אין שושנה היימן מגלפת דמויות ילדים הריהי מביאה לפנינו אנשים בעלי פנים רחבים והבעה מוזרה של ילד רציני. מבניהם ופרצופיהם עשויים להעלות על דעתנו את דיוקן-עצמו הקדום של פיקאסו. משמעותם לעולם סוציאלית, והם מביעים זעם שחבר יחד עם אהבה ורחמים אל החלשים והנדכאים.”
פסל פרידברג, 1956