שושנה הימן.

סדרה זו כוללת קופסאות עץ משולשות מצופה מראות. הקופסאות יוצרות חוויה מאגית של השתקפויות וזוהר אינסופי. לקופסאות הללו, משנת 1971, ענו קופסאות אחרות, שהזכירו לצופה חדרי קבורה וארונות מתים. היו אלה ראשים, צמחים ודמויות בתוך קופסאות עץ שחורות מוזהבות, בעלות נוכחות ברורה.

שושנה היימן עוסקת בפרצופי אדם סטריאוטיפיים ומטושטשים, הדחוסים בתיבות קטנות כשמסביבם פרחים אפורים ושחורים. היא מטפלת במערכת סמלים ואסוציאציות פשוטים וישירים, שאינם נעדרים סנטימנטליות

בתערוכה מוצגים גם מבנים תלת-ממדיים, העשויים כמסגרות סבוכות בגווי זהב, כשלתוכם וברקעם משובצות מראות צילומים, קטעי כתב וכדומה. זוהי וואריאציה מעניינת ונאה על הטריפטיכון הגותי, ובמדיום זה הצליחה שושנה הימן ליצור איכות חדשה, שמצויים בה הומור, דמיון וכוח המצאה.

© סמינר הקיבוצים, 2017. עיצוב: אביב ליכטר

הקופסא מכילה את החלל- תרתי משמע .
בקופסא נוספת המצופה זהב, תוותר שושנה על יצוג מתאר של העולם הממשי.
זהו מערך של מבנים מלבניים השלובים זה בזה, כאשר בדופן הפנימית שלהם מראות. החלל החיצוני והאור בהשתנות מתמדת משתקפים בחלל הפנימי.
בניגוד לפיסול מחומר מלא זהו פיסול שעוסק ביחס בין הסופי לאינסופי, בין הארעי לנצחי.