שושנה הימן.

מספרים על שושנה הימן שהייתה צעירת התלמידים בבצלאל, כשהלכה ללמוד פיסול אצל רודי להמן בגיל 16, היא המשיכה ללימודי אמנות קלאסית בפירנצה ומשם נדדה לפריז. הימן, שהלכה לעולמה לפני כחודשיים, בגיל 86, הייתה אמנית מרדנית ותזזיתית. מעבודותיה עולה דמותה של צעירה חסרת עכבות שרצתה לבלוע את כל העולם ולבטאו בקווים משלה, ללא מגבלות שמרניות של מוסר ומגדר. כאישה פסלת הייתה דמות נדירה ברורה, וגם אם מקומה בשדה אמנות הישראלית אינו דומיננטי, היא הותירה את רישומה. חייה הסוערים של הימן מצוטטים בשלוש תערוכות שנפתחו במקביל, בעיתוי שבאופן מקרי הוא סמוך למותה. במוזיאון וילפריר ישראל בקיבוץ הזורע ובמוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה מוצגות שתי תערוכות שעצרה שיר מלר- ימגוצ’י, והן מרכיבות יחד רטרוספקטיבה נרחבת, של עבודותיה של הימן מכל התקופות- בציור, בהדפס, ובעיקר בפיסול מרשים בעץ ובאבן בסגנונה הייחודי. ואילו בגלריה קיימא ביפו מוצגת תערוכה קטנה וענוגה של חיתוכי עץ והדפסים, שאותם יצרה האמנית בשנות ה- 30 לחייה. מדובר בעבודות שנוצרו כולן בין 1940- 1956, והן עוסקות בנושאים אינטימיים ומגוונים: זוגיות, אהבה, ילדים, בעלי חיים, משפחה, סצינות רחוב מימיה הראשונים של המדינה, לצד איורים מגולפים לספרים. “הדיאלוג בין פלטת העץ וההדפסים משקף את רגישותה של הימן לאור ולקומפוזיציה”, כותב עליה חוקר האמנות ד”ר גדעון עפרת. “הימן פיתחה שפה ייחודית בחיתוכי עץ וניכרת בה זיקה לתרבות הישראלית המתהווה ולפרימיטיביזם באמנות. היענותה הנשית לנושאים אנושיים ופיסוליות החריטה העוצמתית שלה שזורים יחדיו לכדי אמירות אסתטיות מרחיקות לכת, הנושאות חיים, זהות, יצירתיות- מקור השראה לאמנות עכשווית”. ואכן, התערוכה ההיסטורית משהו, שמורכבת בעיקר מהדפסים ומתחריטים קטני מידות נוגעת ללב ומעוררת השראה.

(שושנה הימן, חיתוכי עץ, גלריה קיימא,26 בן דוסא יפו)