חוה מחותן.

“עבודות הפיסול המעניינות של חוה מחותן מעידות על תחושה בריאה לצורה ולחומר היצוקה בתוך בסיס מקצועי ואיתן. מצוי בעבודותיה אפילו שיק מסוים, שמעוגן בגימור הקפדני ובחומרים היקרים והטובים : שיש מיתי, אפור ומעורק, ככל הנראה ממחצבה אנטולית, ועץ טרופי אדום וקשה. היא אף עשתה שימוש נאות בדגמי הסיבים של העץ ובעורקי השיש, וזאת למעט במספר עבודות של עץ, שבהן – במקום הנפחים הזורמים, המקובלים עליה, העדיפה משטחים מיושרים מנוסרים, שיש בהם יסוד כפוי, מעין נסיון לאנוס את הרעיון והצורה ולגדור אותם במסגרת שאינה מתאימה להם. רוב עבודותיה של חוה מחותן, המכונות בחלקן “נופים” וברובן “אותות” טעונות סמליות ארוטית. משום מה ועובדה זו, שבדרך כלל מוסיפה ליצירת אמנות מתח רצוי, יוצרת כאן אווירה משונה של גודש. יש בזה אולי ביטוי למאוויים כמוסים ולמעשים שבצנעה בנוסח נערת קולג’ מן הפנימייה, מפותחת כדבעי, ומטפחת בעדנה את חמודותיה תוך הזיות על מכמניהם העזים של דיירי אגף הנערים. יתכן אף שיש בזה דמיון למין ריקוד כלולות של דוכיפת מצוייצת, או ילל- ייחום של קויוט הניצב על תל בערבה. כוונת הדברים היא, ששכר ההפרזה של ההתפלשות בבוץ הורמונאלי יוצא בהפסדה מחמת נלעגות קלה וזאת בלא לגרוע כהוא זה מן הערכים הפלסטיים החזקים של העבודות. אם ישקיע הצופה מעט מאמץ יצניע חיוך ויפריד בין מה שהצורות מתאמצות לרמז עליו לבין ערכן הצורני, חזקה עליו שיוכל לזכות את העבודות בהערכה שהן ראויות לה”