זהו אתר אינטרנט המוקדש ליצירתה של חוה מחותן, פסלת של גושים, של “צורות מעוגלות וחמוקי איברים”, של גדמי עץ גלויים ונתחי אבן אבסטרקטיים. האתר מתמקד בשלושה וחצי עשורים של סער ופרץ יצירתיים שהתרגשו על האמנית, משנות החמישים עד שנות השמונים. באתר תמצאו שלל רב על התקופה: צילומי פסלים, סריקות של עבודות נייר ומחברות עבודה, דיוקנאות האמנית, ביקורות מן העיתונות וחיבורים מקוריים על יצירתה.

חוה מחותן היא פסלת ישראלית, מומחית בעיבוד עץ. היא נולדה בפילדלפיה שבארצות הברית ב1925, ולמדה פיסול באקדמיית פנסילבניה לאמנויות היפות. ב1944 נישאה, וב1946 עלתה ארצה. חוה ובעלה אשר היו בין מקימי קיבוץ חצור, שם נולד בכורם. ב1950 עברו לבאר שבע, ובה נולדו שני ילדים נוספים. במרוצת השנים הציגה את פסליה בלמעלה משלושים תערוכות יחיד ובמאות תערוכות קבוצתיות. מ1997 מתגוררת בכרמיאל.

מידע מורחב אודות חוה ופועלה – מעבר לתיעוד המצוי באתר זה – נמצא כאן.

האתר הותקן במסגרת שיעור “שימור דיגיטלי” במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים, והוא פרי עמלן של קבוצה נמרצת של תלמידות (ותלמיד אחד) שחקרו, קטלגו, סרקו, המירו, תמללו וארגנו את החומרים לצורה לכידה. ואלה שמותיהן: הודיה אביטן, שחר אדמון, מורן אילוטוביץ, שלי ארז, אלואיז בורנשטיין, הילה לאו, רוית לוי, הודיה לוי, שני פרסיה, נופר פרץ, צליל רוזנטל, אביתר שלמה.

תודתנו נתונה לד”ר סורין הלר, אוצר וחוקר אמנות, על שנפגש עם הכיתה וחלק מחוכמתו והבנתו את עבודת הפסלת;
לגברת נאורה שם שאול, אישה רבת מעללים, על שנפגשה עם הכיתה, חלקה מחוכמתה וסיפרה על פרויקט השימור הדיגיטלי של כתובים עבריים רחב ההיקף שלה;
לפסלת דליה מאירי, על שפגשה את הכיתה בסטודיו האמנית בכרמיאל וחלקה מתובנותיה העשירות ומהכרותה עם הפסלת;
לגברת עכסה פז, מעצבת גרפית, על שיתוף הפעולה הטכני;
לד”ר הדרה שפלן קצב, ראש החוג לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים, על שאפשרה את מימוש הפרויקט מלכתחילה;
לצוות הספריה בקמפוס האמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים, אורנה שחף, רעיה ברייגין ונועה רז, על שאירחו את השיעור וסייעו בלב רחב.

תודה מיוחדת נתונה לגברת לאה דרום, בתה של חוה מחותן, על שיתוף הפעולה, הנכונות וההתמסרות.

השיעור והאתר ניזומו, הונחו, נכתבו והובאו למימוש על ידי שחר פרדי כסלו. תבנית האתר עוצבה, במיוחד עבור הפרויקט, על ידי אביב ליכטר.

האתר הוא סנונית ראשונה של מפעל שימור דיגיטלי רחב יותר של אמנות ישראלית, ובוא יוקמו אתרים לגדולי אמנינו ואמניותינו מן המאה ה20.